נוני נ' עוז-אל בינוי ונוי בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשתם של הנתבעים כי בית המשפט יורה על ביטול העיקולים הזמניים אשר הוטלו במסגרת תיק זה. במסגרת הבקשה טענו הנתבעים כי הבקשה לעיקול הוגשה במעמד צד 1 במרמה, תוך הצגת מצגי שווא והטעיית בית המשפט ואף תוך כפל עיקול.

במסגרת אותה בקשה התייחסו הנתבעים גם לסיכויי התביעה והוסיפו וטענו כי דינה של התביעה שמטרתה התעשרות שלא כדין, להידחות.

הוסיפו המבקשים וטענו כי עיקר ההליכים אשר נכללו במסגרת בקשת העיקול המקורי נסגרו תוך שהנתבעים עצמם או מי מטעמם משלמים את הכספים.

עוד נטען כי הבקשה מוגשת בשנית, ובאיחור נוכח קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה עקב מעשיו ומחדליו של המשיב אשר חייבו את הנתבע 2 לפעול לצורך הסדרת החובות.

המשיב התנגד לבקשה, טען כי אין בתוכנה כדי שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש ולמעשה כי מדובר בהעתקה של בקשה קודמת.

במסגרת הדיון בפני היום חזרו הצדדים על טענותיהם.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וכי לעת הזו יש להותיר את העיקול הזמני על כנו. טעמיי להלן.

במסגרת הדיון אשר התקיים בפני כבוד הרשמת וקסמן ביום 10.1.13 לעניין העיקול הזמני, הגיעו הצדדים לכלל הסכמות דיוניות להן ניתן תוקף של החלטה במסגרתן הוקטן סכום העיקול לסך של 85,000 ש"ח.

הסכמה זו התקבלה לאחר שהוגשה על ידי הנתבעים בקשה דחופה לביטול העיקול הזמני (בקשה מספר 8 מיום 27.12.12).

אני ערה לכך כי כבוד הרשמת הותירה לנתבעים במסגרת ההסכמה הדיונית את האפשרות לשוב ולעתור לביטול העיקול.

עם זאת, אין במתן היתר זה כדי להוות אמצעי להגשת בקשה שמשמעותה, בפועל, הודעת ערעור על החלטת כבוד הרשמת ועל הסכמות הצדדים.

מקום בו סבורים הנתבעים כי קיים שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה, היה עליהם להגיש את הנתונים הנוגעים לאותו שינוי ואף להבהיר מדוע יש באותו שינוי כדי להצדיק שינויה של ההחלטה.

בפועל, עיקר בקשתם האחרונה של הנתבעים זהה בתוכנה לבקשה מספר 8 וזאת לרבות ההכחשה לעניין ביצוע התשלום על ידי התובע, כפל התשלומים וההליכים, וטענות מרובות לעניין מחדליו ומעשיו של התובע.

מעטות היו הטענות לעניין השינוי שחל ממועד הגשת הבקשה הקודמת למועד היום.

במסגרת הבקשה נטען כי בפועל לא היה בידי הנתבעים לעסוק בבקשה זו קודם לכן, שעה שהנתבעים נדרשו להליכים רבים אחרים. עוד נטענו טענות באשר למצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת 1.

משנדרש הנתבע 2 להתייחס לסוגיה שינוי הנסיבות, במסגרת הדיון בפני, טען כי השינוי נובע מכך

שהוצגו ראיות על תשלום וסגירת התיקים, ביחס אליהם טען התובע כי שולמו על ידו כספים.

באשר לקשיים הכלכליים, לא הוצגו בפני ראיות כלשהן המלמדות על שינוי כלכלי מהותי, בין מועד הדיון בחודש ינואר למועד הגשת הבקשה, או כזה שלא היה ידוע לפני מספר חודשים.

באשר לעומס המוטל על הנתבעים, איני מוצאת כי יש בכך כדי להצדיק דיון מחדש , זהה, בבקשה לביטול עיקול.